12 נרות הודלקו

לזכרו של בעלי , אבינו,סבנו, אחי ז"ל

אדי אברהם

תאריך לידה 22-10-1949

תאריך פטירה 06-07-2026

"בדרכו הייחודית השאיר חותם לעד "

חי את חייו בדרכו , בנתינה אין סופית,בעל

יכולת הקשבה,צדק ויושרה היו מנת חלקו.

אמירתו הייתה מדוייקת ובחוכמה.

אדם של פשרה ולא מדון.

אהבת האדם בפשטותו.

עלה לארץ בגיל 8 חודשים מרומניה.

אמו סטלה ואביו ראול אברהם.

אחיו הבכור כרמל אברהם.

גר באלוני אבא, מקום אותו כל כך אהב ונותרו

בו זכרונות ילדות מופלאים, שנים נהג לבקר את

המקום.

לאחר מכן למד יסודי בקרית אליעזר ,

תיכון למד בכפר גלים .אביו נפטר לפני הבר

מצווה שלו,

הותיר בו משקע רב של כאב וגעגועים.

החברים מכפר גלים נשארו חבריו וחברי עד

היום.

למד בטכני חיל האויר.

לאחר שאמו נישאה בשנית לחיים שמש

הם התגוררו בחיפה

בכרמל הצרפתי.

את דודתו בטיקה , ניצולת שואה אשר התגוררה

איתם , הוא הכי הכי אהב

היא זאת בעצם שגידלה אותו .

עד לימיו האחרונים הזכיר אותה והעביר לילדיו

את הזכרונות ממנה.

אכן , אי אפשר היה שלא להתאהב בה , אישה

של אהבה ונתינה ללא תנאי .

שרות צבאי- ברמת דוד כמכונאי מטוסי סילון.

בתעודת שיחרורו נכתב עליו:"חייל אחראי מסור

ובעל מקצוע טוב מאד .בעל מרץ ויוזמה"

ב1970 הכיר אותי ' ברכה עובד , חיפאית , שלוש

שנים היינו חברים. ליווה ותמך בי כאשר למדתי

בבית ספר לאחיות בני ציון/ רוטשילד.

עם סיום לימודי ב12.8.73 נישאנו

נולדו לנו 3 ילדים מקסימים.

שמרית , אורית וגל.

(כאשר גל , בגיל 18 החליט לרשום בת.ז שלו

את השם ראול על שם סבו.

אדי כל כך התרגש ובהתחלה היה קשה לו לעכל

שהוא קורא לבן שלו על שם אביו ז"ל .

זכינו יחד ל 5 נכדים , קסם של נכדים.

משמרית - שליו

מאורית- עילי, אורי ושי לי

מגל ראול- נטלי.

אדי עבד כמוכנאי ייצור ולימים מנהל ייצור

במפעל פלסטיק.

תחילת דרכו במפעל סטארפלאסט.

כישוריו בתפעול המכונות היו לשם דבר.

היה מרבה לנסוע לחו"ל לבדיקת

המכונות והתבניות טרם הבאתם ארצה.

בתחילה מאירופה ובהמשך מהמזרח.

לאחר שבעלי המפעל התפצלו.

לפרקי זמן עבד במפעל שירה פלאסט, מריאן

פלאסט.

וזמן קצר במפעל שלם בנתניה , זאת גם הסיבה

שבחרנו להשתקע בקירבת מקום

בקיסריה.

בנינו יחדיו בית חם אותו אנו אוהבים מאד .

פרש מהעבודה בגיל 59, לאחר עבודה מאומצת

מאד בלשון המעטה, היה חרוץ מאד, מסור

ועבד בממוצע כ19 שעות ביממה כולל חגים

ושבתות .

לא יכול היה להותיר מכונה שהתקלקלה מבלי

לתקנה.

בחופשים נסענו שנים לטיול בעולם ,

זאת הייתה התמורה לעבודתו הקשה.

יצא לפנסיה יחסית בגיל צעיר .

אהב מאד להשקיע בבורסה, שעות למול

המחשב ובין לבין גילה את אהבתו וכישוריו

לבישול.

ואני הודתי לו בכל יום כאשר שבתי מהעבודה

ומצאתי בעל בבית ואוכל טעים וחם.

ילדיו כמובן גם אהבו מאד את בישוליו.

לימים היה עצמאי ביחד עם שותפו סופר,

שהסתדרו כל כך טוב , העריכו זה את זה.

קיבלו זיכיון לייבוא מכונות פלסטיק מטיאוון.

בשנת 2016 חלה במחלת הפרקינסון.

ובשנת 2026 נפטר במיטתו .

עד לרגעיו האחרונים היה צלול מאד ובעל זיכרון .

היה עצמאי והשאיפה שלו הייתה שלא להיות

לנטל למשפחתו ואלי במיוחד. רצה לראות אותי

מאושרת ולהמשיך להיות פעילה כפי שמכיר

אותי .

בשנתיים האחרונות היה כאוב ועצוב מאד.

למד לשוחח המון ולחלוק חוויות משנים עברו

ולהנות מהבית שבנינו .

נפטר בדיוק כפי שרצה

בלילה במיטתו.

הלב שלו ממשיך לפעול בקירבנו.

הזכרונות ממנו ילוו אותנו כל חיינו ויועברו מדור

לדור.

גם ברגעיו האחרונים היה יפה תואר.

תהיה מנוחתך עדן.

בזמן המדוייק עבורי אנוח מעליך.

עיצבתי לנו מצבה מיוחדת

של יין ויאנג המשלמים זה את זאת לאורך כל

השנים.

בגילוי המצבה ב4.8.26 ארחיב על כך🫶

אדי אברהם