הספד במלאת 30 לפטירתו של בעלי ואבינו האהוב:
אבנר, שלושים ימים עברו מאז שבדיוק כאן נפרדנו ממך לנצח נצחים. אמרנו בהלוויה והיום אנחנו יודעים שהפרידה הזאת הייתה רק במישור הגשמי.
שלושים ואחד ימים עברו מאז צפצף המוניטור בבית החולים וקו ישר הציג את הפסקת פעימות הלב שלך. הלב האוהב והמכיל, הלב הדואג שהיה נחמץ בכל פעם שלמישהו מאיתנו לא היה הכי טוב בעולם.
שלושים ושלושה ימים עברו מאז שסגרת את עיניך הירוקות והיפות, נאבק בעיניים עצומות במלאך המוות שהגיע אליך.
ארבע שנים וחצי עברו מאז חדלת לדבר וגם אז, שמרת על אופטימיות ונהנת מכל רגע. לפני כן, פיטפטת ללא הפסקה, אמרת דברים ברומו של עולם ובאותה נשימה גם דברים של אהבה ודברים של צחוק.
אבנר, השכל מסרב לקבל, הלב לא יכול להכיל והנפש לא יכולה להירגע. שלושים ימים בלעדיך הם תקופה ארוכה, ארוכה כמו עשרות שנים והגעגוע אוכל בנו כל חלקה טובה
הכעס שלנו על זה שככה לא היה אמור לקרות לטוב באדם פורץ בכל רגע נתון
הדמעות נשפכות כמו מים וכשהן לא נשפכות, סלע כבד יושב לנו על הלב
אומרים שהזמן יעשה את שלו, אומרים שאנחנו חזקים
אבל מקור ההשראה לכל החוזק שלנו – היה – אתה. והזמן – הזמן מתקדם אבל אנחנו בדיוק כמותך, עוצרים. בוכים. משחזרים את החיים שלנו איתך.
אנחנו... מנסים למצוא נחמה בגלי הים – שתמיד היו מקור הרוגע שלך, מנסים למצוא נחמה במקום קבורתך - הבית החדש שלך, מסתכלים בתמונות ונזכרים ברגעים, מנקים את המצבה, מסדרים פרחים. אבל כל אלה עוזרים לנו לשבריר של שנייה להוריד בטיפה את מועקת הלב
ומיד לאחר מכן, הסלע הכבד שב ומתיישב
אבנר שלנו, אנחנו יודעים שכמו שהיית כוכב בעולמנו אתה כוכב בעולם שלמעלה
אנחנו יודעים שאתה מסתכל עלינו ושומר יומיום ושעה שעה
אנחנו מקווים שלא סבלת ולא פחדת ברגעים האחרונים שלך בעולם הזה
אנחנו יודעים בוודאות מהי צוואתך: שנמשיך להתחזק, להצליח ולאהוב יחד כמשפחה
נאמנים להבטחתנו לך - נצליח לעמוד במשימה
אבל בינתיים, אבנר שלנו, תן לנו את הכוח להמשיך את דרכיך
אוהבים עד העולם הבא ובחזרה
המאיצוקים
לזכרו של אהובנו היקר
אבנר מאי
אבנר מאי, יקירנו
איש של אנשים, איש של עשייה ומתן מקום לכל אדם ואדם.
נולד בירושלים, בן זקונים לעדינה ושלמה מאי ואח לנילי (לימים, רפופורט) ויוסי.
שרת בנ"מ, לאחר מכן בקריה ובמילואים כקצין ביחידת חילוץ והצלה של פיקוד העורף.
בעל תואר ראשון בהנדסת מערכות מידע (מהטכניון) ותואר שני במנהל עסקים (מאוניסרסיטת באר שבע).
בחודש מאי 1992 נישא לאתי (לאחר תשעה חודשי היכרות) וביחד איתה הקים משפחה לה הצטרפו שלומי, גלי וענבר.
בד בבד עם עבודתו, תחילה בחברות פרטיות ולאחר מכן כמנהל מערכות מידע של המשרד לביטחון פנים, טיפח אבנר את משפחתו, כמו גם את צוות עובדיו, והתגאה בהם מאד.
בחיוכו הצנוע, נגע אבנר בליבם של אנשים רבים והשפיע על חייהם (הן בפן האישי והמשפחתי והן בפן המקצועי).
בחודש ינואר 2022, לאחר חיסון קורונה (רביעי) לקה אבנר באירוע מוחי.
על אף העובדה שיכולות הדיבור וההליכה ניטלו ממנו, שמר אבנר על אופטימיות והמשיך להשפיע על כל המקורבים לו, יצא לטיולים בארץ ובעולם, בילה בבתי קפה ובאירועים ביתיים והמשיך לעקוב בדאגה ובגאווה אחר פעילותם של בני משפחתו.
ביום 6.7.2026 נפרדנו בצער עמוק מאבנר, לאחר שדלקת ריאות כרונית (שאף אחד לא ראה) הכריעה אותו.
אבנר, יישאר בליבנו לנצח. ערכיו נטועים עמוק בליבנו ורוחו תגן עלינו
עדיין לא נוספו שירים לעמוד ההנצחה.
קיר הזיכרון
רגעים קטנים וגדולים שנשארים בלב.
אבי, אחי היקר והאהוב
כל כך כואב ומוזר שאני כותבת עכשיו מכתב פרידה והספד, שהרי חיינו וחיי המשפחות שלנו שזורים אלו באלו....
לא היה כמעט יום שלא דיברנו בטלפון,כל שבוע כמעט נפגשנו, הקשר בנינו היה ייחודי.
הרי רק אתמול האכלתי אותך או טיילתי איתך בעגלה והנה הפכת לגבר, בעל, אבא ומנהל למופת!!!
תמיד אמרתי שאתה בשבילי כמו שלוש אחיות והבן הטוב מבינינו להורים.
מבטיחה לך להמשיך את הקשר האוהב שלנו עד הסוף...
נוח על משכבך בשלווה
מתגעגעת
נילי
אבי דודי היקר.
בשבילי תמיד היית משענת.
בהתחלה, מישהו לעשות עליו דיו דיו.
אחר כך, מישהו שתורם לי, בלי לדעת, קלטות ותקליטים (Foreigner???).
באותן השנים לפלח לך דברים מהחדר היתה משימה קלה מאוד כי רב הזמן ישנת.
אני מעריך כי הסיבה לכך היתה שהיית late bloomer ופשוט חיכית לאתי…
כשבגרתי, חלקנו תחום מקצוע ותמיד אהבתי לקבל את עצותיך הנבונות ולשוחח על הפרויקטים הלאומיים השונים בהם עסקנו.
תמיד התעניינת באמת ובתמים בשלומי ובשלום רויטל והבנות.
זו תכונה נדירה מאוד במחוזותינו. לדעתי, פה טמון סוד הקסם.
אוהב ואזכור אותך תמיד.
❤️🕯️❤️
❤️🕯️
💖
💕
💖
🥰
❤️
.
