חיה ויקטוריה בן זיקרי

תאריך לידה 12-03-1953

תאריך פטירה 21-05-2026

יש אנשים המשביחים את העולם בעצם קיומם

חיה, גוזה שלנו, הייתה אישה חמה ואוהבת. הייתה אמא של כולם. שלנו, של חברים שלנו, של החתנים והכלות שלה, של הנכדים שלה. היא לא קיפחה אף אחד. גם כשלא היה לה מה לאכול היא תמיד דאגה שלא יחסר כלום לאף אחד. לא כעסה ולא הענישה. היה לנו את כל הנתונים להיות עבריינים, גוזה שלנו לא נתנה לזה לקרות. היא העניקה לנו ערכים כל כך איתנים ואהבה אין סופית שלא היה לנו סיכוי אלא לצאת אנשים טובים כמוה. אין אחד שלא אהב אותה ולאף אחד לא היה מילה רעה להגיד עליה. להסתובב איתה ברחוב היה כמו להסתובב עם ראשת העיר בכל מקום עוצרים ומחבקים ושואלים. החיוך היה תמיד על הפנים שלה גם כשהיה קשה וגם כשהייתה חולה. תמיד חינכה אותנו להיות באחדות ואחד למען השני, להתעלם מהקושי ולחזיק את הטוב. היא לא סיימה את בית הספר, למדה עד כיתה ה' ונשארה בבית לטפל באדיקות באמא שלה שהייתה חולה. היא עבדה כל הזמן גם בלילות רק שלא יחסר כלום בבית. התאלמנה בחודש חמישי להיריון הילדה השישית שלה וגידלה את כולנו למופת. מכלום הייתה מכינה אוכל והעוגה הפשוטה שלה הייתה הכי טובה שיש. היא הייתה אישה שאוהבת את החיים, אוהבת אנשים ובעלי חיים. היא נהנתה מהחיים מהדברים הכי פשוטים שיש. היא לא יכלה לסבול פטריות או קור ובימים הכי חמים של הקיץ היא ישבה במרפסת שעות ונהנתה מהשמש. לא היה צריך הרבה כדי לקחת אותה לבלות, רק אומרים לה יאללה בואי הולכים והיא באה אפילו בלי לדעת לאן. זכינו בתחרות תחפושות, רקדנו בחתונות, הלכנו להופעות והצגות וטיילנו בארץ היפה שלנו וכל רגע ורגע היה כיף כשזה היה איתה. כשהיא הייתה איתנו כלום לא היה חסר, היה לנו הכל.

תודה על הכל. על כל מה שנתת לנו וכל מה שעשית למעננו. על הזיכרונות הטובים ממך והחוויות שלא נשכח. נחסר אותך לעד.