בני הראל נולד בחיפה  ב  10/3/1948 לג'ו ומרתה לנדמן. 

הוא נולד תחת הפגזה קשה, במהלך מלחמת העצמאות, בעזרת נהג האמבולנס שהסיע את אימו לבית החולים. 
שנות ילדותו של  בני עברו בת"א, שם סיים את לימודיו התיכוניים.

בהיותו ילד, התגרשו הוריו ונשאו בשנית לבני זוג חדשים. הוא בילה את שנות נעוריו בבתי ההורים ובני הזוג.

בני התגייס לצבא לחיל התותחנים בשנת 1966 ושירת בסוללת נ"מ.
לאחר שסיים את שירות החובה המשיך לשרת בצבא קבע עד לשנת 1972. 

בשנת 1972 החל לעבוד באכסניית הנוער "כרמל" שבחיפה, שם התיידד עם יעל ואמנון אריאל.  במהלך 1973 ועד מלחמת יום הכיפורים,עבד באכסניית הנוער "עין כרם" בירושלים. עם פרוץ הקרבות, גוייס למילואים והשתחרר בפברואר 1974.

בני שמע על מותו של אמנון אריאל ויצר קשר עם יעל. הקשר התפתח לזוגיות והם התחתנו ביולי 1975.

בשנת 1976 נולד בנם זיו ובאותה השנה אימץ בני את איילת, ביתם של יעל ואמנון, לביתו.
בשנת 1985 נולד אורן, בנם השלישי.

בשנת 1974 החל בני לעבוד כמנהל אכסניית הנוער מיוחס בטבריה. 

במהלך השנים עבד בני כמנהל אכסניות הנוער בטבריה ובאילת, וכן כמנהל בתחום השכרת הרכב בערים שונות. 

קארן ניהלה את אכסנית הנוער באילת והחליטה לעזוב לאחר שהצליחה להכנס להריון בניסיון  ה18. בינואר שנת 2006 בני נשלח להחליף אותה כמנהל האכסניה וכך הכירו. 
ב6.8.2006  ליווה בני את קארן מחוץ לחדר הלידה, בלידה של תומר.
ב 2014  בני עבר לנהל את סניף אלבר בקריית שמונה וסוף כל סוף הפך לקיבוצניק והתאהב במקום, בשקט, בשלווה ובנופים המרגיעים. 
שנה לפני בר המצווה של תומר, ביקש את רשות ילדיו הבוגרים לאמץ את תומר כבן הרביעי שלו  ולהציע נישואין לקארן. 
לבני 6 נכדים, גיא, ליאור, אופיר, אדווה, דניאל ולביא. 

בדצמבר 2017 הצטרף גם סנופי למשפחה, והוסיף שמחה רבה לחייו של בני.
אפילו בשנותיו האחרונות ,לא ידע בני שובע, ונרתם לעבוד לצד בנו זיו, במסירות רבה ועם המון אנרגיה ורצון בלתי נגמר לחקור, ללמוד ולהצליח בתחומים בהם לא נגע בעבר.
בזמן מלחמת 'חרבות ברזל' פונו בני, קארן תומר וסנופי ל'בית אורן' ושהו שם עד למרץ השנה. 
בני היה בן זוג אוהב, אבא וסבא חם ודואג.
במהלך חייו אסף חברים רבים בארץ ובעולם, ותמיד היה הראשון לעזור לכל מי שהיה זקוק לכך. 
יחסר מאוד לכל מי שהכיר אותו.

קדיש נגבה
שלום סמיד

יִתְגַּדַּל שֵׁם הָאָדָם יִתְעַלֶּה פֹּעַל חַיָּיו וְיִתְבָּרַךְ בְּזִכְרוֹנֵנוּ

עַל צְרוֹר מַעֲלָלָיו בִּימֵי חֶלְדּוֹ וְעַל הַמַּעַשׂ שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לְהַשְׁלִימוֹ.

עַל הַחֲלוֹמוֹת שֶׁנִּטְּווּ - וְנָמוֹגוּ

וְעַל סְגֻלַּת יְקָר וְאַף חֻלְשַׁת אֱנוֹשׁ שֶׁנָּגוֹזוּ מִבַּעַד לַדֹּק הָעַרְפִלִּי שֶׁל הַזְּמַן.

יַזְהִיר זֵכֶר הָאָדָם וְהֵדֵי חַיָּיו כְּזֹהַר הָרָקִיעַ בְּלִבֵּנוּ וּשְׁמוֹ לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן

כִּי מוֹתַר הָאָדָם הוּא הַזִּכָּרוֹן מֵעֵבֶר לִמְחִיצוֹת הַזְּמַן.

לֹא בַּחֹשֶׁךְ שְׁמוֹ יְכֻסֶּה. צַוּוֹ הֶמְשֵׁךְ הַחַיִּים יַצְמִיחַ פֻּרְקָן לִכְאֵבֵנוּ הַמְּשֻׁקָּע.

הַזְּמַן בְּמַהֲלָכוֹ יְרַחֵם. וְנִנְצֹר אֶת כָּל פְּרִי חַיָּיו לְיָמִים רַבִּים.

יִתְגַּדַּל וְיִשְׁתַּבַּח. יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם, לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ.