חברים אהובים כמה אהבנו להיות ביחד, לטייל, לחוות וליהנות. יהי זיכרכם ברוך לעד.
לזכרם של ישראל ושרה ציון
שרה וישראל ציון
אבא ואמא יקרים,
כמעט שנה חלפה מאז עזבתם אותנו בפתאומיות, והותירם חלל עצום בליבנו.
זה הרגיש כאילו העולם נעצר מלכת.
עדיין קשה לעכל את המציאות בלעדיכם.
יש רגעים קטנים שבהם אתם חסרים יותר מהכול: בשקט של הבית, בקלילות, באופטימיות, בעצה טובה שהייתם נותנים בדיוק בזמן, ובמיוחד בגב הרחב שלכם שסחב את כולנו ללא לאות.
אבא, המלחמה התחילה ממש בסיום השבעה, בתרועת אזעקות ותקיפות באיראן (ואיך אתה חיכית לזה...). כמה קשה לחשוב שאתה לא פה, לא איתנו, לא כדי להרגיע, לא לתת את דעתך, לחזק, לחשל, לחספס ולהשרות ביטחון, כמובן בדרכך המיוחדת, נטולת הפשרות.
ההומור שובה הלב שלך כל כך חסר.
אמא, שמחת החיים והנונשלנטיות שלך חסרות לנו בכל יום. היכולת שלך להקליל, לחייך גם כשקשה, ולהפוך כל דבר לפשוט יותר.
והלב... הלב הטוב הזה שלך... זה חסר בלי הפסקה.
אנחנו ממשיכים קדימה, אבל אתם איתנו בכל צעד, בערכים, באהבה ובזיכרונות שהשארתם והנחלתם בנו. בדרככם המיוחדת, בכבוד, בענווה ובשמחת החיים.
הזיכרון שלכם הוא לא רק געגוע, הוא מצפן, הוא דרך, הוא כוח שמחזיק אותנו.
אתם יכולים להיות רגועים בנוגע אלינו. הצטיידנו בכם בחוכמה, בערכים וביכולות להתמודד עם כל אתגר. הייתם הצל שמגן ומעניק לנו כוח, ובזכותכם אנו עומדים איתן.
נישא את שמכם וזכרכם בכבוד לעולם ועד. אוהבים ומתגעגעים בלי סוף.
תמשיכו לשמור עלינו מלמעלה… אנחנו ממשיכים אתכם כאן למטה.
עדיין לא נוספו שירים לעמוד ההנצחה.
קיר הזיכרון
רגעים קטנים וגדולים שנשארים בלב.
חברים אהובים כמה געגוע וכמה שאתם חסרים לנו
סבתא ונכדה
סבא וסבתא אהובים