אהבת אותנו באש ובמים ללא תנאים , אהבת אותנו על מי שאנחנו בלי שיפוטיות או רצון לשנות או לשפר את האמא הכי טובה בעולם !

ואיך אמרת לי : מה שאני והילדים שלי עברנו רק אנחנו יודעים.
עברנו יחד תקופות מאתגרות ותמיד באהבה עם תמיכה ודחיפה,
הנוכחות שלך הייתה תמיד ותישאר .
תודה אמא תודה עלייך

את המודל וההשראה להכל,
את אישה אמיצה ולא היה בך פחד, אם היית מקבלת קלפים אחרים לחייך היית זוכה בתארים רבים היית אשת חינוך וטיפול, פמיניסטית לוחמת.

כבוד ואמון היו ערכים מרכזיים בחייך , חינכת אותנו בדרכך,
בחכמה, הגבולות היו ברורים מצד אחד
ומהצד השני אפשרת לנו לעשות הכל וידענו שאת שם
בכל מקום בעולם ובכל זמן,
הערצת אותנו ואנחנו אותך - לנצח
בזכותך אנחנו אמיצים, מלאים בבטחון, חזקים, שמחים, ואוהבים וביחד.

ולא רק אותנו, בלב שלך היה הרבה מקום - היית אמא של כולם, דודה של כולם, אחות של כולם וכמה חברים יש לך !

דאגת לכולם, תמיד, לפני שחשבת על עצמך.
את האמת שלך דיברת בלי פחד ורדפת אחרי הצדק,
גידלת אותנו באהבה שאין לה גבול.

הקדמת את זמנך, חשבת על הכל,
אני לא נפרדת – את תמיד איתי, בלב ובדרך.



אמא יקרה שלי, תודה על כל מה שהיית בשבילי ובשביל כולם,
על כל מה שהשארת אחרייך

אני יודעת כמה היית גאה בי – ואני כל כך גאה בך.

קחי את גאוות ביתך על האדם שאת , קחי את ליבי הוא שלך ובשבילך.

אמא

תודה על הזכות להיות הבת שלך ,
הבת של מרים !

מעל שלוש שנים נלחמת, גם כשאמרו שאין סיכוי הוכחת כמה את חזקה,
סבלת את כאב המחלה בגבורה !
נבחרתי להיות מי שתדאג לבריאות שלך,נסענו המון
דיברנו בלי סוף -על הכל,
הייתי איתך בטיפולים, באשפוזים ובבדיקות, תמיד האמנת שיהיה טוב ותנצחי !
כל פעם כששמו לך צמיד על היד הפכנו את זה לבדיחה ,
תמיד אמרת :״ מעניין איך תהייה ההפקה הפעם ״ כאילו הגענו למסיבה .

אין איש צוות שלא צחק איתך והתחבר אלייך .
תודה על כל רגע איתך !
אני מבטיחה שעשינו הכל אמא , סליחה אם לפעמים לא הייתה לי סבלנות וסליחה שסבלת בשביל להישאר איתנו עוד , הכל היה מאהבה ודאגה .


איך אפשר להיפרד ממך אמא ,
אישה חזקה ועוצמתית ,
בלב שלך היה מקום לכולם, את עוגן לכל כך הרבה אנשים, הבית שלנו היה פתוח לכולם בכל שעה ובכל מצב, מעולם לא היה לנו מפתח לדלת,
נשאר פתוח.
תמיד היה מקום לישון, לפרוק את כל מה שעל הלב, אוכל חם ומפנק מרחב מוגן, חיבוק ומילים מעודדות.
בכל מקום שהיינו פגשת מישהו שמכיר אותך, לא סתם היכרות של שלום, כמה אנשים מספרים ומעידים שחייבים לך כל כך הרבה.

הכל אצלך היה בשפע שמחה ונתינה אינסופית
הרבה מעל המידות הרגילות , תמיד.

אין מילים לתאר את הגעגוע אלייך סבתא,
אני מדברת איתך מרחוק, אני כותבת לך, בלשון עבר, לפעמים רוצה להתקשר לשאול מה איתך סבתא, אני עדיין לא מקבלת את זה שאת לא פה,
הכאב והגעגוע חונק אותנו סבתא,
מנסה להמשיך בלעדייך, שמחה רק בשבילך,אני יודעת שאת רואה אותי,ואת שמחה ביחד איתי!
סבתא תשמרי עליי,תלווי אותי,תשלחי לי מה שטוב, אני אוהבת אותך
זר לא יבין מה הלב מרגיש בפנים!🫀
סבתא תראי איך כולם זוכרים אותך כמה חזקה היית, כמה מעלות וערכים היו לך, כמה נתת תמיד הסתכלת על כולם, דאגת לכולם נתת מעצמיך לאחרים יותר מידי סבתא, מגיע לך את כל הכבוד בעולם,סבתא היית אישה צדיקה היית גיבורה ,היית לאנשים עולם ומולואו, כמה דאגת כמה נתת נתת לכל אחד את האהבה הראויה לו,דאגת בישלת נתת היית פה בשביל כולם היית חזקה ביותר היית לביאה אמיתית ,נילחמה את כל המלחמות וניצחת,סבתא תנוחי ותשמרי עלינו אני מתגעגעת אלייך בכמויות,
ולא מאמינה שמדברים עלייך בלשון עבר💔
ללה שלך

סבתא, סבתא מרים שלי,
זה אני בניה עשיתי אותך סבתא בפעם הראשונה, חשבתי איך אני יכול להסביר לאנשים מי את, איזה סיפור לבחור? אולי אכתוב לך שיר? ואז הבנתי שזה בלתי אפשרי, לכולנו סיפור שונה אך אותה הכותרת, ״מרים ארביב״ שמה, הסיפור החוויות ומה שאנחנו יודעים אף אחד לעולם לא יאמין, סבתא היית גיבורה השם שלך הלך לפניך, סבתא מרים זאת לא סתם סבתא, זאת ״מרים ארביב״, סבתא אין באמת מחברת שתספיק כדי להסביר את הכאב שלי, אני זוכר שרבתי עם חבר בבית ספר, והוא אמר לי- ״תזהר אני יביא עליך את מרים ארביב״ איזה אחת ממאות סיפורים, כמה כוח היה לך, איזה עוצמתית היית, ״מי יכול להשתחרר לי מהיד״ ככה את היית אומרת. בעיני אדם אינו נמדד במה שלקח עימו אלה במה שהשאיר פה, בהלוויה שלך הגיעו מאות רבים, כיבדו אותך גם בדרך האחרונה, כמה אנשים עברו תחת קורת ביתך, רבים, ורבים נוספים אכלו מהידיים שלך, רק אלוהים יודע וכנראה שהגעת למצב שאת טובה מידי לעולם הזה, ובגלל זה את לא נמצאת כאן איתי, עם החיוך העוצמתי ונוכחות שאי אפשר לפספס, מי היה מאמין, שאישה שהלכה בדרכים שאיש לא העז, בנוכחות עצומה עם לב מזהב, כבר לא פה? זאת שידעו אותה ברחובות, אהבו, כיבדו, פחדו והעריצו, זוכרת שתמיד היית אומרת ועושה, מי שאין לו יהיה לו, מי שנפל נעזור לו לקום, מי שצריך בית אצלך תמיד היה מקום, נתת בשפע בלי חשבון, היית בית לעייפים ותקווה לעניים. ולמשפחה? היית הלב הפועם החיבוק החם היה לך לב לכולם, היית האור בחושך שאף אחד לא נרדם, גם שבחוץ היה בלאגן אצלך היה מרחב מוגן, ידענו שלא מפחיד ולא נפגע. ומה עכשיו? העולם שקט לי מדי. מרגיש אותך איתי מתגעגע ואיזה זכות יש לי שאת סבתא שלי, את הכוכב שמאיר לי את הדרך בלילה, אחרי המסע ליבך נשבר, את העבר את העתיד ואת כל מה שהזמן יגיד, נפלה האימפריה נקרעה הגלימה אבל תמיד תשארי המלכה,
סבתא אין לי איך לכתוב את חלק הסיום, כי את עולם ומלואו, אסיים במשפט שמסכם עבורי הכל, ״גדל העץ במשך השנים טיפס טיפס נגע בעננים הביא פירות וצל לעייפים כדרך הטבע, וכמו העץ גדל גם האדם, נחלתו רוצה כמו כולם, הכל נתן ורק האל יקח, את אולי לא פה כאן לידי, אבל הנוכחות שלך תלווה אותי לעד, אני רק רוצה שתדעי שאני אוהב אותך ותמיד תשארי שלי, מבטיח להיות לך גאווה, אוהב אותך לנצח.