לזכרה של אסתר בת דינה
אתי (אסתר) פישר
אתי פישר נולדה ב־28 באפריל 1975 להוריה דוד ודינה ביטון וגדלה במושב בית עזרא לצד אחיה אושיק, מוטי, אילן ואבי. כבר בילדותה היה ברור שיש בה משהו מיוחד. אתי הייתה ילדה מצחיקה עם לב גדול, כזו שתמיד חושבת על אחרים לפני עצמה. היא הייתה הראשונה לעזור, הראשונה להקשיב והראשונה להיות שם בשביל כל מי שצריך. זה היה הטבע שלה – לתת, לאהוב ולהיות בשביל כולם בלי להתלונן ובלי לבקש שום דבר בתמורה.
עם השנים אתי הכירה את עדי, ומהאהבה ביניהם נבנה בית חם ומשפחה מלאה באהבה. הם התחתנו והביאו לעולם את דור, הבן הבכור, ובהמשך גם את ליאם הקטנה. הילדים היו כל עולמה של אתי. כל רגע בחייה סבב סביבם, סביב הדאגה להם, האהבה אליהם והרצון לראות אותם שמחים. בכל מה שקשור לילדים שלה אתי הייתה כמו לביאה – מגינה, מחבקת, תומכת ונלחמת עבורם באהבה שאין לה גבולות.
המקום שבו אתי הרגישה הכי בבית היה המטבח. היא אהבה לבשל ולאפות, ולא משנה באיזו שעה נכנסת לבית תמיד חיכה אוכל על השולחן. הבית שלה היה בית פתוח, כזה שמקבל כל אחד בחיוך. לא משנה מי הגיע, תמיד היה מקום ליד השולחן ותמיד הייתה הזמנה חמה לשבת ולאכול. האוכל של אתי לא היה רק אוכל – הוא היה הדרך שלה להראות אהבה, חום ודאגה לאחרים.
כשהיא לא הייתה במטבח אפשר היה למצוא אותה צופה בסדרות טורקיות, מדברת עם חברות או נהנית לשיר קריוקי מכל הלב. היא אהבה לצחוק, לשיר ולשמוח, והייתה בה שמחת חיים שהאירה כל מקום שבו הייתה. אתי הייתה אדם שמביא איתו אור, אדם שהנוכחות שלו מחממת את הלב של כל מי שסביבו.
אתי הייתה אדם שלא מתלונן. גם ברגעים קשים היא תמיד ניסתה להישאר חזקה בשביל כולם. היא הייתה אדם שרואה את הטוב, אדם שמחייך גם כשקשה. מי שהכיר אותה יודע דבר אחד בטוח – קשה מאוד למצוא תמונה שלה בלי חיוך. החיוך הזה היה הסימן שלה בעולם, החיוך שהאיר את הבית, את המשפחה ואת כל מי שהכיר אותה.
המשפחה הייתה הדבר החשוב ביותר בחייה. היא חיה בשביל האנשים שאהבה, דאגה להם, תמכה בהם ונתנה להם את כל הלב שלה. מעבר לכל מה שעשתה, אתי גם השאירה אחריה משהו גדול – דרך חיים. היא לימדה את כולם להיות אנשים טובים יותר, להיות שם אחד בשביל השני, לעזור בלי לחשוב פעמיים, ולא משנה מה קורה בחיים – תמיד למצוא סיבה לחייך.
אתי הייתה אישה עם לב ענק, עם אהבה אינסופית ועם חיוך שלא נשכח לעולם. הזיכרון שלה ימשיך לחיות בלב של כל מי שהכיר אותה, בכל רגע קטן של טוב, בכל צחוק משפחתי ובכל מעשה של אהבה.
והחיוך של אתי ימשיך להאיר אותנו תמיד, גם כשהיא כבר לא כאן. 🕯️
עדיין לא נוספו שירים לעמוד ההנצחה.
קיר הזיכרון
רגעים קטנים וגדולים שנשארים בלב.
