״רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה״ 

הסיפור חיים של סבתא מורכב ולא סטנדרטי אבל לאורך כל השנים הוא מלווה בשמחה ואושר בפשטות של הדברים.  

סבתא רחל ז״ל  נולדה בשנת 1937 בעיירה בשם אוג׳דה שבמרוקו לאמא חנו (חנה) ואבא יעיש. היא היתה הילדה ה7 מתוך 12!!

בגיל 13 סבא חיים פגש בסבתא והתאהב🥰 הוא חיזר אחריה קצת עד שהציע לה לצאת. הם התחתנו במרוקו ועלו לארץ ישראל. 

הם התחילו את דרכם במעברה בעין שריד. משם עברו לשדרות ואז לירושלים איפה שרוב המשפחה של סבא התמקמה. 

כשרצו להביא ילדים הם גילו שישנה בעיה שנמשכה 21 שנה עד שבפועל הצליחו להיכנס להיריון. 

הבת הבכורה שלהם נולדה, הם קראו לה חנה. לכבודה הם ערכו מסיבה להולדת הבת בה השתתפו כל המשפחה ששמחו כל כך בשביל ההורים המאושרים. 

חלפו שנתיים וסבתא נכנסה להיריון בשנית ולאחר תשעה חודשים ילדה את בנה, אלי רוני.

הם חיו יחד כמשפחה מאושרת- הורים ושני ילדים במשך חמש שנים עד שסבא חיים חלה במחלה ונפטר בפתאומיות💔

מאותו רגע, סבתא רחל הלביאה! גידלה את שני ילדיה באהבה, מסירות, הכלה, הקשבה, אושר ושמחה. 

היא לעולם לא התלוננה, היא לעולם לא נשברה, היא לעולם לא הראתה קושי כזה או אחר

כי היא לביאה! כי הילדים שלה היו כל עולמה. 

היא החסירה מעצמה לטובת הילדים, היא לא הסכימה להמשיך את חייה מבחינת זוגיות ושמרה אמונים לסבא חיים ז״ל. 

בכל דבר שעשתה היא חשבה עשר צעדים קדימה איך היא חוסכת כסף, דואגת שלא יחסר כלום לילדים, היא גידלה את חנה ואלי לתפארת! היא היתה מהאמהות האלו שכל החברים אוהבים, 

הבית שלה היה תמיד פתוח. אנשים זרים מהרחוב היו נכנסים לאכול ולשתות וזה היה תמיד בסדר מבחינתה. 

הלב הרחב שלה זיכה אותה תמיד להעניק לאחר, לתרום ולתת ולא מתוך מקום שיש לה בשפע, אלא מתוך טוב לב בלבד.  

חלפו השנים וסבתא רחל הפכה לסבתא!!🥹

תחילה נולד גל חיים (שקרוי על שם סבתא חיים ז״ל) 

ומיד אחריו נולדה מור רחל (שקרויה על שם סבתא רחל ז״ל)

חלפו עוד קצת שנים ונולד אלעד ומיד אחריו איתן חיים (שקרוי גם הוא על שם סבא חיים ז״ל) 

אחרי כמה שנים נולדו גם איתי יוסף ויהונתן 

ולדובדבן שבקצפת אחרי כמה שנים נולד הנכד האחרון והאהוב של סבתא - נבו עדי

בגלל הבעיה שהייתה לסבתא במשך 21 שנה בכניסה להיריון, כשגל הנכד הראשון שלה נולד, 

סבתא היתה כמעט בת 60!! 

ועדיין לאורך כל השנים היא גידלה את כל הנכדים שלה אצלה בבית עד גיל שנתיים! (כן כן גם כשהייתה בת 74)

לסבתא רחל הלביאה כמו שכבר ציינתי היו כוחות משל עצמה, היא היתה כל יכול, היא היתה עשויה מחומר אחר של בני אדם רגילים. 

היא הייתה מלאך!

כל יום אחרי הגן והבית ספר הנכדים היו מגיעים לסבתא רחל לאכול ארוחת צהריים טרייה לשבת ופשוט לא לעשות כלום, רק להיות איתה כשהיא מכינה ועומלת במטבח, מספרת סיפורים ומעבירה איתם את הזמן. 

היא גידלה את הנכדים שלה לתפארת!!! קנתה מתנות,  הביאה דמי כיס על בסיס שבועי, טסה עם מור הנכדה  כמה פעמים וראתה עולם, בימי הולדת היתה מתקשרת בשעה 06:30 בבוקר לברך במזל טוב, תמיד יצרה קשר, דאגה כאמא שניה של כולם. 

חלפו עוד קצת השנים והיא זכתה להיות בחתונות של הנכדים הגדולים שלה גל ומור. ואחרי שנתיים זכתה לראות 2 נינות שנולדו בהפרש של שבועיים!

היא התרגשה כל כך לקראת הלידות ואפילו בחרה לנינות שמות😊

באופן פתאומי ולא צפוי כחודש לאחר הולדת הנינה הראשונה, סבתא רחל ז״ל מסרה את נפשה ונפטרה בצאת השבת י״ח שבת תשפ״ה. 

סבתא רחל הותירה אחריה משפחה קטנה אך מלוכדת, ילדים, נכדים חתן וכלה שהיא היתה כל עולמם, היא השאירה אחריה בנות שירות שהיו מגיעות אליה פעם בשבוע ועוד המון בני משפחה וחברים שזוכרים לה חסדים שעשתה עימם. 

אמנם לא ציפינו ללכתה בטרם עת של סבתא אבל אחרי הכל? 

סבתא היתה בת 88, צלולה עד יומה האחרון, מצחיקה, אשת סוד והחברה הכי טובה. 

היתה רוקדת ושמחה ממש עד רגע לפני שנפטרה. 

סבתא שלנו הספיקה הרבה בחיים. יצאה לטיולים, ביקרה במדינות שונות, יצאה לחופשות עם המשפחה והיתה אישה פעילה ועצמאית עד יומה האחרון. 

סבתא היתה אישה שמחה, אישה חיובית, אופטימית, ראתה את הטוב באחר ותמיד בחרה בחסד ומצוות. היא הלכה לעולמה אחרי שגידלה משפחה לתפארת שממשיכה את דרכה גם אחרי לכתה. 

אנחנו תמיד נזכור ונלמד מהחסדים שסבתא עשתה, נזכור אותה שמחה ומאושרת, צוחקת ואוהבת❤️

יהי זכרה ברוך🕯️