עבו יעקב
עבו יעקב
סבא שלנו היה מהאנשים שהנוכחות שלהם ממלאת את החדר בשקט טוב, באור ובאהבה פשוטה וטהורה.
הוא היה אבא שלנו, סבא שלנו, ובעלה האהוב של סבתא עמוד התווך של המשפחה, זה שתמיד אפשר היה לסמוך עליו, שתמיד ידע להגיד את המילה הנכונה ולתת את החיבוק הנכון בזמן הנכון.
חייו היו שזורים בנתינה, בדאגה לאחר, ובשמחה שהפיץ סביבו בלי גבול.
הוא היה הבן אדם הכי טוב שאפשר לתאר, עם הלב הכי גדול ורחב שיש. תמיד עזר לכולם, דאג לכולם, שימח אותנו, והראה לנו שגם כשקשה אנחנו אף פעם לא לבד. תמיד יכולנו ללכת אליו, והוא תמיד היה איתנו, שומר, מגן, ומרים אותנו מכל דבר.
בדרכו הצנועה והמיוחדת, הוא היה שם עבור כל אחד מאיתנו.
תמיד אמר לנו שהוא פה בשבילנו לכל דבר והוא באמת היה. בכל מצב, בכל זמן, בכל רגע שהיינו צריכים אותו.
אהבתו למשפחה הייתה עמוקה ושורשית. הוא אהב לשמוע שירים, לשיר בקול רך ומלא נשמה בערבי שישי ובחגים עם כל המשפחה, לנגן בדרבוקה שלו ולהפוך כל מפגש פשוט לרגע של שמחה.
המוזיקה הייתה חלק ממנו כמו הלב שלו, היא הפיצה חום בכל מקום.
זכורים לנו היטב הרגעים הקטנים שהפכו לגדולים
הנסיעות איתו במונית, כשהיה לוקח אותנו איתו בגאווה ואהבה.
המראה שלו יושב בפינת האוכל עם הרדיו דולק, מקשיב לשירים שאהב.
והדרבוקה איך תמיד תפר בעצמו את העור, הדביק, סידר והשקיע בה מהלב… כמו שהוא תיקן וחיבר את כולנו סביבו.
סבא היה אדם של נתינה אינסופית, של עבודת חיים, של משפחתיות.
אבא מסור, סבא אהוב, ובעל נאמן שהלך לצד סבתא בכל צעד וצעד.
כל מי שפגש אותו הרגיש מיד את הטוב שבו את האנושיות, החוכמה, הלב הרחב שידע להכיל את כולם.
במותו השאיר חלל גדול, כאב עמוק, אבל גם מורשת ענקית של אהבה, חום ונוכחות שלעולם לא תיעלם.
אנחנו מתגעגעים בכל יום לקול שלו, לשמחתו, לחיבוק שהיה עוטף כל קושי.
תודה על מי שהיית עבורנו, על האור שהבאת לבית, על כל שנה, רגע וזיכרון.
זכרך חי בתוכנו, מלווה אותנו וממשיך להאיר את הדרך.
סבא יקר שלנו תמיד נאהב, תמיד נזכור, ותמיד תחיה בלב שלנו.
עדיין לא נוספו שירים לעמוד ההנצחה.
קיר הזיכרון
רגעים קטנים וגדולים שנשארים בלב.
