סבא אליהו

אבא שלמה של סבא אליהו היה סוחר בשווקים של מרוקו. שהולך מעיירה לעיירה למכור מוצרי תפירה סריגה ובדים. בזמנו נשים היו תופרים את בגדים של כל המשפחה ובעיקר ג'לביות הלבוש המסורתי של מרוקו.

סבא אליהו שהגיע לגיל 13 אבא שלו שלמה רצה לקחת אותו איתו לשווקים שיעזור לו .

סבא אליהו שאהב מאוד מאוד את התורה , לא הישקים ובאחד הימים הצליח לברוח מהבית ונסע לעיר קזבלנקה הגדולה של אותה ימים, בלי להכיר אף אחד שמה, וגם בלי כסף. 

אנחנו לא יודעים איך הסתדר שמה,

אבל הצליח להגיע לישיבה של הרב משס שהיה אב בית דין של מרוקו.

סבא אליהו חזר לעיירה שלו בגיל 17 שנה עם הסמכה לשמש כרב בגיל  כלכך צעיר.

ההורים של סבא אליהו אחרי שחזר אמרו לעצמם בוא ונחתן את אליהו ככה הוא לא יברח וישאר לעבוד עם אבא שלו.

כך זה לא עזר סבא אליהו לאחר החתונה השאיר את סבתא אצל ההורים שלו. וחזר ללמוד בישיבה לקבל הסמכה לשוחט, מוהל, וסופר ס"תמ.

סבתא דאגה לשלחו לסבא כסך.

סבתא היית תופרת ג'לביות ומוכרת אותם ואת הכסף שלחה לסבא אליהו.

סבא אליהו היה רב בעיר טיזנית , שבה היה 

. רב העיירה

. מורה לתורה 

. סופר סת"מ 

. שוחט

. מוהל.

.עורך כתובות וחתונות.

בנוסף הייה גם מטפל בעיירות הסמוכות לעיר טיזנית.

ביום חורף אחד סבא אליהו הוזמן לעשות ברית בעיירה סמוכה ,

בימים ההם היה עובר אוטובוס אחת ליום. 

אותו יום של הברית היה מאוד מאוד גשום. ו האוטובוס שהסיע את סבא אליהו לא היה יכול להכנסה לעיירה שהיה צריך לערוך את הברית.

הנהג הוריד אותו באמצע הדרך ונסע.

סבא אליהו עומד במקום שלא מכיר שומם ויורד עליו גשם.

סבא שלא ידע לאיזה כיוון ללכת , אפילו אם ידע לא הייה מגיע בזמן לעשות ברית.

אמר לעצמו נשאר לי רק דבר אחר לעשות, זה להתפלל לקדוש ברוך הוא. הוא היה שקוע כלכך בתפילה, אחרי שפתח עניו מצא את עצמו ליד הבית של נולד וכל היהודים מהעיירה ממתנים לו ליד הבית.

סבא לא ידע איך זה קרה, פאשות עצם עניו התפלל לה' ולאחר שפתח את עניו מצא עצמו בבית הנימול.

הוא סיים את כל התארים בערך בגיל 22 , הוא היה מגיע לבקר רק בין הזמנים

אחרי תפילת ערבית , אני אכתוב לכם עוד נס
באחד השבתות בכרמיאל היגע בצהריים אחד המתפללים מבית הכנסת של סבא. לבית של סבא אליהו, בבכי מר שאישתו בבית חולים שהיא מתקשה ללדת ונוטה להוציא נשמתה. 

הבעל לא הסכים שהרופאים יעשו נתוח בשבת. אפילו שהבהירו לו שהיא עלולה למות. 

סבא אליהו ביקש מהמתפלל ללוות אותו לבית הכנסת , 

סבא אליהו שהיגיע לבית הכנסת פתח אל היכל של ספרי תורה. והתחיל להתפלל ולבקש רחמים ,למרות שזה יום שבת.

לאחר שסיים סגר את ההיכל פנה למתפלל  ואמר לו מזל טוב, 

המתפלל לא הבין והייה מבולבל, 

סבא אליהו הסביר לו שאישתו ילדה בשעה טובה. וביקש ממנו שיילך לבית חולים רק במוצאי שבת.

בכרמיאל באחד השנים היית מגחה שהרבה אנשים נפתרו ללא סיבה וללא מחלה.

ראשי העיר כרמיאל פנו לסבא אליהו ובקשו שיתפלל על העיר.

סבא אליהו חיבר תפילה מיוחדת אסף אנשים ולקח אותם לכניסה של העיר , הו היה קורה פרק ו מבקש מהאנשים שהיו לחזור אחריו ככה שלוש פעמים לכל פסוק.

לאחר סיום התפילה המיוחדת.

סבא אליהו הוציא ספרון קטן עשוי מקלף עור וכתוב בבדיו של סופרים.

סבא היה קורה בו בבכי והאנשים שהיו מרוב התרגשות גם הם בכו איתו. 

המגפה פסקה באותו חודש.

זה סיפור קצת עצוב שאנשים סיפרו לי.

שהגענו לכרמיאל סבא היה מתפלל בבית כנסת קטן , שהוא גם היה חזן קבוע.

באחד השבתות הצטרף עולה חדש עשיר ממרוקו.

בערבית של שבת אחד סבא קם לתבה להתפלל , ובדרך ממקומו לתבת החזן חסם אותו העשיר ואמר לו בקול לפני כל המתפללים שלא לעלות להיות חזן רצה החתן שלו יעלה במקומך. היית מבוכה בקהל המתפללים.

סבא אליהו היביט בעשיר (בדומה למה שקרה עם הרשב'י שיצא מהמערה בפעם הראשונה)   ולא אמר מילה , חזר למקומו .

לאחר מספר דקות העשיר קיבל התקף לב ונפטר במקום.

הילדים שלו נבהלו ממה שקרה ובאו לסבא אליהו לבקש סליחה 

ובמשך שנים הילדים שלו היו מזמנים את סבא אליהו להזכרה.

חלק מהבנים עזבו לצרפת. והיו שולחים לו תרומות לבית הכנסת של סבא אליהו