מועד האזכרה בעוד 325 ימים בתאריך י"ב תשרי ה'תשפ"ח
תמונת הכותרת של יהודה סבדרמיש
תמונת הפרופיל של יהודה סבדרמיש
25 נרות הודלקו
חזרה לעריכת הפרופיל

לזכרו של בעלי, אחינו, אבינו, סבנו וחברנו האהוב

יהודה סבדרמיש

26-05-1946
23-09-2026
יהודה סבדרמיש (1946–2026) יהודה או בשמו השני לאון, היה מהנדס תעשייה וניהול, חובב מדע ואסטרונומיה, הוגה, כותב, עורך ומרצה. הוא היה אדם סקרן, יצירתי ובעל מחשבה עצמאית, שאהב לשאול שאלות, לחקור רעיונות ולנסות להבין את העולם ואת היקום שסביבנו. הוא ניחן בדמיון עשיר, בחוש הומור שחור וביכולת מיוחדת להתבונן בדברים מזוויות לא שגרתיות. יהודה היה מהנדס, בוגר הנדסת תעשיה וניהול באוניברסיטת שנקר ובעל עסק עצמאי שעסק בייעול תהליכי ייצור במפעלים והמצאת פטנטים-אפרטים. לאורך דרכו המקצועית פיתח רעיונות ופתרונות יצירתיים, מתוך רצון מתמיד להבין כיצד דברים פועלים וכיצד אפשר לשפר אותם. לצד עיסוקו המקצועי, אחת מאהבותיו הגדולות הייתה האסטרונומיה. יהודה היה חבר פעיל באגודה הישראלית לאסטרונומיה, שימש כעורך ביטאון האגודה, כתב מאמרים והרצה בנושאי אסטרונומיה, קוסמולוגיה, גרביטציה, אבולוציה, פילוסופיה של המדע ואף כתב על AI עוד לפני המצאת AI. מאמריו פורסמו בין היתר באתר ״הידען״ ובביטאון ״אסטרונומיה״. בכתיבתו עסק בשאלות על מבנה היקום, גלקסיות, מסה אפלה ומהירות האור. הוא אהב להעלות השערות, להציע רעיונות מקוריים ולאתגר תפיסות מקובלות. עבור יהודה, גם שאלה שלא נמצאה לה תשובה הייתה הזדמנות להמשיך לחשוב ולחקור. יהודה עסק גם בכתיבה ספרותית ובמדע בדיוני. סיפורו ״עבודת גמר באסטרונומיה״ עובד לסרט הסטודנטים ״המחקר״, בבימוי שחר אריאלי, שזכה במענק מטעם ערוץ 2 והוקרן בטלוויזיה ובסינמטקים. מעבר לעיסוקיו ולתחומי העניין הרבים שלו, יהודה היה אדם בעל אישיות ייחודית, דעות משלו, סקרנות בלתי נגמרת וחוש הומור שלא תמיד התאים לכל אחד, אבל בהחלט היה חלק בלתי נפרד ממנו. יהודה הותיר אחריו מאמרים, סיפורים, רעיונות, זיכרונות ובעיקר שאלות שממשיכות לעורר מחשבה. עזרו לנו להמשיך ולספר את סיפורו אנו, בני משפחתו של יהודה, מזמינים את כל מי שהכיר אותו, בני משפחה, חברים, עמיתים, שכנים ושותפים לדרך, לקחת חלק ביצירת פסיפס הזיכרונות שלו. נשמח לשמוע סיפורים, חוויות, שיחות, רגעים מצחיקים או מרגשים, ואפילו זיכרון קטן שנשאר איתכם לאורך השנים. אפשר גם לשתף תמונות, סרטונים, הקלטות, מכתבים, מאמרים וחומרים שיהודה כתב או יצר. כל סיפור וכל זיכרון יאפשרו לנו להכיר עוד צד באישיותו, לגלות דברים שאולי לא ידענו ולשמר את סיפור חייו עבור הדורות הבאים. מוזמנים לשלוח את התכנים לכתובת neta.krauss@gmail.com יהודה הקדיש חלק גדול מחייו לניסיון להבין את סודות היקום. דרך הזיכרונות שלכם, אנחנו מקווים להמשיך ולגלות את עולמו שלו. באהבה ובגעגוע, משפחת סבדרמיש

ההספד של בטי מאיר-בתו הבכורה של יהודה
אבא שלי, יהודה.
מי שהכיר את אבא בשמו יהודה או לאון-
יודע שהוא אדם מאוד מיוחד שלא הסתפק בעולם כפי שהוא.
הוא רצה להבין אותו.
הוא כתב על היקום, על אבולוציה, על גלקסיות, על גרביטציה, על חיים בכוכבי לכת אחרים, על החלל,
על AI לפני שהיה AI, על תיאוריות פיזיקליות,
וגם כתב שירים מרגשים ומצחיקים, תסריטים וסיפורים מעוררי מחשבה.
אבא תמיד חיפש תשובות.
תמיד גרם לך לחשוב.
כשהיה מגיע למשהו שלא הסתדר לו, הוא פשוט חקר ובדק וכתב/המציא תיאוריה חדשה.
זה היה יהודה, אבא שלי.
ממציא בנשמה.
פטנטים, אפרטים, פתרונות, ייעול מערכות ומפעלים, ותמיד עוד רעיון ועוד אפשרויות.
הוא גם לימד אותי לחשוב אחרת
היה אומר לי:
"אם יש שתי אפשרויות לפתרון- בדרך כלל האפשרות השלישית תנצח."
משפט שהולך איתי כל חיי.
אבל
לפני כל התיאוריות, ההמצאות והשאלות הגדולות
היה סיפור אהבה-
אהבה גדולה מאוד בין אמא לאבא שממנה נולדנו אנחנו, שלושה ילדים ונכדים ומשפחה שלמה.
אני אוהבת לזכור את אמא ואבא רוקדים ואלס בסלון
ואת אבא מקריא לאמא שירי אהבה.
שני אנשים שהתחילו יחד, הקימו בית ומשפחה ויצרו עולם שלם.
אנחנו באנו מאהבה גדולה.
החיים שלנו עברו דרך מנעד שלם של רגשות, חוויות ושיעורים,
ואבא היה עבורי אחד המורים הגדולים של חיי- לפעמים בדרך הישירה, ולפעמים דרך שיעורים עמוקים יותר.
ואז הגיעו החודשים האחרונים בשיקום-
אבא שלי:
בילינו יחד המון, טיפלתי בך, דיברתי איתך, הקראתי לך את הדברים שכתבת, האכלתי אותך
גם כשהזיכרון כבר התרחק, כשדיברתי איתך על אבולוציה, ענית לי- "אני מאמין באבולוציה:)"
אחרי חיים שלמים,
חייכת אלי ואמרת לי
"תודה רבה לך", שאלתי על מה?
ענית לי- " שאת כאן איתי."
הסתכלת לי בעיניים ואמרת-
"אני אוהב אותך."
התרגשתי
זה מקבץ משפטים נדיר לשמוע מפיך.
וביום אחר אמרת- "את כל כך יפה"
וכאן כבר כעסתי- יפה? אתה תמיד קורא לי מכוערת,
מכוערת כמו.... ואז השלמת - "אבא שלך".
גם ברגעים האחרונים נשארת אבא,
עם ההומור שלך והדרך המיוחדת שלך לומר דברים.
החודשים האלה לימדו אותי משהו גדול:
חמלה,
נתינה ללא תנאי,
אהבה ללא תנאי,
וסליחה- סליחה שמשחררת את הלב.
אבא- לימדת אותי מי אני, מה הערכים שלי,
מהם גבולות הגזרה שלי,
ןמה אני מסוגלת לעשות למענך
ולמען האהבה.
אבא
אני רוצה שתצא עכשיו לדרך שלך עטוף באהבה.
אני סולחת לנו- אני מודה לך:
תודה על החיים שנתת לי,
תודה על הסקרנות,
על היצירתיות,
על היכולת לחשוב אחרת,
על האפשרות השלישית.
ותודה על כל השיעורים הגדולים.
החיים הם מסע והתפתחות,
אנו מגיעים לכאן לזמן שלנו ומשאירים משהו בעולם:
מורשת-
אתה השארת אחריך סיפור אהבה שיצר משפחה שלמה,
רעיונות חדשים,
המצאות,
מילים ושאלות.
ואני מקווה שיש שם מעבר, עולם חדש לחקור-
אני בטוחה שכבר התחלת.
אולי יש לך עכשיו תשובות לכל השאלות ואתה יכול פשוט לנוח.
לך לשלום.
תעשה שלום ואהבה בין כולם,
שהנשמה שלך תהיה עטופה באהבה, בחמלה ובאור.
אני אוהבת אותך.
בטי.

ההספד של נטע קראוס-בת הזקונים של יהודה
כל מי שמכיר את אבא יודע שהוא אהב שני דברים במיוחד: אסטרונומיה והומור שחור.
אז לגבי ההומור השחור, תודה, אבא, שהתחשבת במחירי הטיסות. לפני החג הטיסות הרבה יותר זולות. שלא נדבר על הבחירות, כן? זה מאוד מתחשב מצידך.
ולגבי אסטרונומיה, אתה עכשיו במקום שהכי אהבת בעולם. בשמיים, עם הירח והכוכבים.
בתכלס, היינו צריכים לקבור אותך במדבר, אבל הרצליה הייתה פעם דיונות, אז זה עדיין נחשב, לא?
אז בתור הפייבוריט שלך, אני רוצה להגיד לך תודה.
תודה שהתעקשת עליי.
תודה שהיית פה, תודה על כל מה שעברנו.
אלה ציירה לך ציור, זה לב עם i love you.
היא מאוד אוהבת אותך וקצת עצובה עכשיו.
אני מקווה שאתה כבר לא סובל, ושדורה וההורים שלך באו לקחת אותך למקום טוב יותר.
תנוח עכשיו, אבא.
ומדי פעם תנדוד לברצלונה, כדי שאוכל להרגיש אותך גם שם.
אוהבת אותך המון. נוח על משכבך בשלום אבא.

ההספד של ליה קורן-נכדתו הבכורה של יהודה
סבוש שלי היקר והאהוב ,
קשה לי לעמוד כאן ולדבר במחשבה שאתה לא איתנו יותר.
להבין שזאת הפעם האחרונה שאני נפרדת ממך.
אני זוכרת איך תמיד התגאת בי שאני הנכדה הבכורה שלך , שאני זאת שעשתה אותך סבא.
אני זוכרת כמה אהבת את החלל ואת הכוכבים וכמה שמחת שביקשתי ממך לבוא ולהרצות לי בכיתה, כמה הייתי גאה ושמחתי שבאת.
כולם יודעים איזה לב ענק היה לך וכמה מצחיק היית ואקח ממך כל כך הרבה דברים הלאה.
אבל לצד הכאב , אני רוצה להגיד לך תודה.
תודה על כל השנים שבהם זכיתי להיות נכדתך הגדולה , תודה על כל הזכרונות היפים , העצות החכמות , החיבוק החם ועל האדם שהיית.
אולי לא תמיד אמרתי לך כמה אתה חשוב לי , אבל אני מקווה שידעת כמה אהבתי אותך וכמה מקום היה לך ועדיין קיים בלב שלי.
סבא, אני אוהבת אותך.
אני כבר מתגעגעת אליך , ואמשיך להתגעגע כל החיים .
מקווה שטוב לך שם.
תשמור עלינו מלמעלה.
נוח על משכבך בשלום.
יהי זכרך ברוך❤️

יהודה סבדרמיש