ליב שלי נולדה בבית היולדות שיבא ביום שבת היה חם ושמשי 

ליבלוב היתה ילדה חכמה מאוד לגילה , תמיד הקדימה לשלב הבא .

תמיד אמרתי שאני מאחלת לכולם ילדה ראשונה שכזו לא היתה קמה לאכול בלילה , היתה נוחה מאוד , יושנת הרבה ולא אוהבת בקבוקים ומוצצים .

בגיל 3 חודשים היא כבר התחילה טעימות , אבל פתאום הופיעו נקודות שחורות על הרגלים שלה , התקשרתי לרופא שאמר שזו פריחה אבל היתה לי תחושה שזה לא .

יום למחרת הינו אצל הרופא משפחה שלה והוא כבר שינה את כל התמונה הפנה אותנו מיד לבדיקות דם - בשניידר שם התגלה הנורא מכל 

ליב חולה .

משם עברה לטיפול נמרץ לכמה ימים שם קיבלה כימו , ולאחר מכן עברנו איתה למחלקת אונקולוגיה שם הינו חודשיים כמעט , ליב נלחמה יום יום עד שמשהו חזק מאוד הביס אותה . 

וכך היא פרסה כנפיים והלכה מן העולם .

הלב והגוף נשבר לרסיסים . הילדה שחלמתי עליה שחיכיתי לה שנתיים 

כבר לא כאן?! 

עולם אכזר אין מה לומר , איך אומרים את המשפט ״יש דברים נסתרים לא נבין לא נדע״ , כנראה שלעולם לא אדע למה דווקא היא נבחרה לגורל הזה.

למה היא היתה צריכה לסבול ככה .

אחרי שליב הלכה הבנתי שאי אפשר לדעת מה יהיה מחר , צריך להנות מכל רגע , לאהוב , להתפנק  , להיות עם אנשים שחשובים לך .

את הדברים של ליב הכנסתי לקופסא שקופה - קופסאת הזכרונות .

שם יש בגדים שהם רק שלה , דברים מהחדר שהיה לה וילון תמונות קיר , מוצצים שלא רצתה לשים , את הבקבוק שקיבלה במחלקה שרק אותו אהבה , את המטרנה האחרונה שפתחתי עבורה. 

ליב שלנו לנצח בליבנו בתנו הראשונה האהובה והיקרה.