שחר נולדה ב-25/09/1973 (בת 50 במותה) במיזורי ארצות הברית,
בת לרחל ואילן טרואן ואחות לבר, אהרון, יהושוע (ג׳וש), יהודה, ואברהם (אייבי). בגיל שלוש עלתה שחר עם משפחתה לארץ והתגוררה בישוב עומר.
שחר הייתה ילדה מיוחדת יצירתית וחייכנית.
בילדותה שחר למדה בבית הספר ״עומרים״ וב״מדרשת בן גוריון״ ולאחר מכן למדה בבית הספר ״מקיף א״. את שנות נעוריה הקדישה שחר ללימודים לכתיבה ולקבוצת החברים הקרובה שאיתם הייתה בקשר עד יומה האחרון. בצבא שחר שירתה כחובשת קרבית בחאן יונס. לאחר שחרורה שחר עברה לרמת השרון ולמדה בבית הספר למוזיקה ״רימון״ שם פגשה את בן זוגה לחיים שלומי.
בנוסף ללימודים אלו, לשחר תואר ראשון בפסיכולוגיה ותעודת הוראת אנגלית מאוניברסיטת בן גוריון.
בשנת 2000 שחר ושלומי נישאו, לאחר שנתיים נולדה בתם הבכורה שיר. את ביתם הראשון שחר ושלומי הקימו בבאר שבע שם גם נולדו בלידת בית שקד והאח הקטן רותם. לפני שעברו לחולית, שחר ושלומי לקחו חלק בהקמת בית ספר הדו-לשוני בבאר שבע.
בשנת 2014 הגיעה המשפחה לקיבוץ חולית ושם נשארו עד היום.
שחר מילאה תפקיד חשוב ומשמעותי בהפקת אירועי התרבות של הקיבוץ ובין היתר הייתה אחראית על כתיבת טקסי הזיכרון של הקיבוץ. שחר אהבה לשיר ליצור, לצייר ולכתוב. בנוסף, אהבה מאוד לבשל, בעלת הומור ואהבה לטבע,
היה לה טעם מוזיקלי מגוון, והיא הייתה אוהבת ונאמנה לקרובים שלה. שחר הייתה אמא אוהבת ומסורה ודאגה להעביר לילדיה ערכים של שלום של שוויון ושל אהבת האחר. אחיה של שחר העידו עליה שהייתה ה״דבק״ של המשפחה.
ביום שבת 7.10, שחר נרצחה בממ״ד ביתה בזמן שגוננה בגופה על רותם בנם הצעיר. במותה ציוותה לילדיה את החיים. שחר השאירה אחריה הורים, אחים, שלושה ילדים וחברים טובים.
תהיה נשמתה צרורה בצרור החיים.כאן הזיכרון מקבל מקום וממשיך לחיות לדורות, כאן נכתבות המילים מהלב על האדם שהיה על הדרך שעבר ועל הזיכרון החי שהוא ממשיך להשאיר אחריו, מקום של מחשבה חיבור והוקרה