לזכרה של
רחל טפר ז"ל
בס"ד
"אחרי הכל את שיר,
לא עוד בשר ודם,
לא עוד אישה חיה,
אבל את שיר קיים"
רחל טפר בת שושן חלפו ואסתר בוקרה ז״ל
רעיה אהובה, אם מסורה, אחות, חמות וסבתא מאירה.
אישה של אנשים, לב ומשפחה, באהבתה קירבה בין אדם לאדם.
מורה ומחנכת בנשמתה, שזרעה אהבה, אמונה וחסד לכל תלמידיה. והשאירה אור בלבבות רבים בהם נגעה בדרכה המיוחדת.
תשארי חרותה בליבנו לעד.
נולדה בכ״ח באדר תשכ״ג נפטרה בכ״ו באב תשפ״ו
”כשהנשמה מאירה, גם שמיים עוטי ערפל מפיקים אור נעים.”
(מגד ירחים)
עדיין לא נוספו שירים לעמוד ההנצחה.
קיר הזיכרון
רגעים קטנים וגדולים שנשארים בלב.
חלומות
איך חלמנו חלומות ביחד
רקמנו חיים שלמים בלי פחד
רק את ואני בלי חשבון
הבטנו מהמרפסת ומהחלון
ראינו חיים שלמים כמו בתוך בלון.
ילדים נכדים משפחה שמחה גדולה
מה שנותר עכשיו היא רק בבואה.
את היית המיגדלור של המישפחה.
כשהמצפן התבלבל וחיפשנו קרקע יציבה.
את היית צופה ומביטה.
וידענו שאת בכל כוחך מושיטה
יד חמה ומחבקת.
כי בסוף רחל היקרה
בכל החום אותנו עוטפת.
מתגעגעים אלייך יקירה.💔
לפני כעשור,היה לנו ארוע ארוסין בבית הכנסת,רחל כהרגלה בקודש שאלה במה ניתן לעזור,ביום בו ארגנו את אולם גבריאל,רחל הגיעה לודא שהכל כשורה
ושבאמת אינני צריכה עזרה,
היא סקרה את האולם במבטה
יצאה וכעבור שעה חזרה עם אגרטלים
מלאים בפרחים לכל השולחנות .
זאת רחל עם הנתינה הגדולה שהיתה בה💔יהי זכרה ברוך
רחל היקרה חברה נאמנה.
תמיד פיזרה סביבה אור ורוך.
בת נדירה להוריה, נתנה את כל כולה לרווחת אמא האהובה. טיפלה בה במסירות אין קץ. אהבה את משפחתה בכל מאודה, עשתה הכל למענם. מורה מדהימה שאהבה בכל נשמתה את המקצוע. חינכה שנים רבות, אפילו כשיצאה לפנסיה עבדה במשרה חלקית בהוראה. מה נאמר אבידה קשה ביותר. לא מאמינה שאני כותבת כל זאת על רוחל'ה שכבר איננה. כשאני מתגעגעת אני שומעת את קולה בהודעות הקוליות שהשאירה לי בווצאפ.
הלב נשבר לרסיסים. אהבתי אותך רחל ותמיד אוהב אותך. אמן שכל בני ביתך יתחזקו וידעו רק אושר. שכבי על משכבך בשלום אישה יקרה.
רחל הייתה מורה בכל רמ״ח איבריה – מסורה, אכפתית ומשקיעה, לא רק כמורה אלא לא פחות כאמא. ילדיה היו תמיד בראש מעייניה, והיא ליוותה אותם במסירות, סייעה להם גם בלימודים ותמיד הייתה שם עבורם.
הייתה אישה של חסד, צנועה ונטולת דרישות מיוחדות, שתמיד ידעה לתת מכל הלב. לכל אירוע הייתה מגיעה עם עוגה טובה, וביתה וליבה היו פתוחים בפני כולם. הכנסת האורחים שלה הייתה טבעית, חמה ומלאת לב.
רחל הייתה גם בת מסורה, וכיבוד הוריה היה עבורה ערך עמוק ומשמעותי. היא כיבדה אותם במסירות ובאהבה, והיוותה דוגמה ומופת לכולנו לערך של כיבוד הורים.
זכינו לטייל יחד בארץ ובחו״ל, ובכל טיול הייתה רחל מביאה איתה את האווירה הנעימה, החיובית והשקטה שאפיינה אותה כל כך.
רחל השאירה אחריה חותם של טוב לב, נתינה, צניעות, משפחתיות ואהבת אדם – ובעיקר זיכרון של אישה שהייתה שם תמיד, בשקט ובאהבה.
יהי זכרה ברוך, מירי ויקי קומיסר